עיר בצמיחה - נתונים

עיר בצמיחה - נתונים

ירושלים, בירת ישראל, היא העיר הגדולה בארץ ונמצאת בצמיחה מתמדת. העיר מציבה אתגר מקצועי בפני צוות תכנית אב לתחבורה, בכל הנוגע לתכנון התחבורה בעיר.

תושבים:

בשנת 2006 התגוררו בעיר כ- 750,000 תושבים, מהם כ- 225,000 תלמידים וכ- 40,000 סטודנטים. בשנת 2020 צפויים להתגורר בה 900,000 - 1,00,000 נפש.
ב- 20 השנה האחרונות חלו בירושלים שינויים רבים. מאז שנת 1987 גדלה האוכלוסייה ב- 52%: מ- 482.6 אלף ל- 733.3 אלף בשנת 2007. מתוכם 481.0 אלף יהודים (אשר מהם כ- 31% חרדים),
ו- 252.4 אלף ערבים. בתקופה הנתונה נחלש מעמדה של ירושלים במטרופולין שמסביבה, מבחינת משקל האוכלוסייה המתגוררת בה. זאת, בין היתר, עקב הגירה של תושבים מהעיר לישובים הנמצאים בפריפריה. כיום רק 70% מאזרחי המטרופולין מתגוררים בעיר עצמה ו- 30% (300,000 נפש) הנותרים ביישובי הפריפריה, לעומת 90% שהתגוררו בעיר לפני 20 שנה.
גם התפרסות של סוגי האוכלוסייה בעיר הנו דינמי ושכונות הסמוכות למוקדי האוכלוסייה החרדית הולכות ומשנות את אופיין לצביון תורני (רמת אשכול, מעלות דפנה, צפון קריית יובל ועוד).
על פ תחזיות צוות תכנית אב לחבורה, בשנת 2030, יתגוררו בעיר כ- 1,150.000 תושבים, מהם 60% יהודים והיתר ערבים. חלקה של האוכלוסייה החרדית יגדל והיא תקיף קרוב ל-40% מכלל האוכלוסייה היהודית.
סביב ירושלים עתידה גם הפריפריה להתחזק. כ- 770 אלף מאזרחי ישראל עתידים להתגורר סביב ירושלים, ולהיות חלק ממרקם החיים שלה כצרכני עבודה, לימודים, תרבות ופנאי.
על מנת לאפשר קליטה עירונית של הגידול הצפוי באוכלוסייה בהיקף של 400,000 תושבים נוספים עד שנת 2030, מתוכננות להיבנות בעיר כ- 120,000 יחידות דיור חדשות. הבנייה לאוכלוסייה היהודית תהיה במורדות רמת רחל, בדרום גילה, גבעת המטוס, בצפון פסגת זאב, ברמת שלמה, באזור התעשייה ברוממה, במזרח הר חומה ובאזורים נוספים בתוך ירושלים. תוספת הבינוי לאוכלוסיה הערבית תתרכז בבית חנינא בצפון העיר, בג'בל מוכבר וצור באחר בדרום העיר, וכמו כן, בבית צפפה, עיסוויה ובמקומות נוספים במזרח ירושלים.

תיירים:

בשנת 2007 ביקרו בירושלים 1.6 מיליון תיירים ואילו בשנת 2020 צפויים לבקר בה 3.8 מליון תיירים.
חזון קברניטי העיר הנו להגיע ל-10 מליון תיירים בשנה, המחייבים תכנון ופרישת תשתיות מתאימות בכל התחומים.

כלי רכב:

בירושלים היו בשנת 1987 71 אלף כלי רכב. רמת המינוע הייתה 163 כלי רכב ל- 1000 נפש, לעומת 431 בתל אביב ו- 286 בחיפה. בשנת 2007 רמת המינוע בעיר הגיעה ל- 206 לכל 1000 נפש ובעיר נעו 151 אלף כלי רכב. היא עדיין נמוכה מזו של תל אביב וחיפה.
בשנת 2020 יוכפל מספר כלי הרכב הפרטיים בירושלים והוא יעמוד על 270,000 מכוניות. וכך בתוך מעט יותר מ- 30 שנה הוכפל כמעט פי 4 מספר כלי הרכב הנעים בעיר הבירה.

תחבורה ציבורית:

בירושלים נוסעים מעל רבע מיליון נוסעים ביממה ובשנת 2006 שירתו את תושבי העיר כ- 600 אוטובוסים עירוניים בכ- 50 מסלולי נסיעה, הנמתחים לאורכם של כ- 300 ק"מ ובהם מוצבות כ- 1600 תחנות אוטובוס!
בעיר ישנם, כאמור, כלי רכב רבים – אולם למרות זאת, בהשוואה לנתונים הארציים רמת המינוע בעיר נמוכה יחסית, ועודנה ניצבת על כ - 206 מכוניות ל-1,000 נפש בלבד. לשם השוואה, הממוצע הארצי עומד על 294 כלי רכב ל- 1,000 נפש. יתר הנוסעים ובייחוד בעלי הכנסה נמוכה יחסית ורמת מינוע נמוכה, משתמשים בתחבורה הציבורית. במזרח העיר לבדה עומד מספר נוסעי התחבורה הציבורית על כ- 80,000 נוסעים ביממה. בנוסף, מגיעים מדי יום לעיר כ- 55,000 נוסעים בתחבורה ציבורית בינעירונית ופרברית.

תעסוקה:

בשנת 2008 עבדו בירושלים כ- 241 אלף מועסקים לעומת 135.4 אלף לפני 20 שנה. למרות שמעמד העיר כמוקד תעסוקה נחלש מעט בתקופה זו ביחס לכלל המועסקים במטרופולין, העיר עדיין מהווה את מוקד התעסוקה והשירותים העיקרי במטרופולין ומועסקים בה 88% מכל המועסקים המתגוררים בו. כך נוצרת תופעת ה"יוממות" - תושבים שמתגוררים בפריפריה ועובדים, לומדים וצורכים שירותים בעיר עצמה. מדי יום נכנסים לעיר למעלה מ- 110 אלף כלי רכב, 90,000 מהם מכיוון מערב. כלי רכב אלו גורמים לעומסי תנועה כבדים בכניסות לעיר, בעיקר בשעות הבוקר וביציאות בשעות אחר הצהריים.
על פי התחזיות לשנת 2030, תמשיך ירושלים ותשמש מוקד התעסוקה הראשי במטרופולין ויועסקו בה 400 אלף עובדים (70% מכלל המועסקים במטרופולין), דבר שיביא להגברת הלחצים בכניסות וביציאות מהעיר ואליה בשעות השיא.

אזורי התעסוקה בעיר:

במרוצת 20 השנים האחרונות הלך ונחלש מעמדו התעסוקתי של מרכז העיר המצוי מסביב ל"משולש" הירושלמי במרכז העיר, בין היתר בשל קשיי נגישות אליו. במקביל התחזקו מרכזי המשנה במנחת (מלחה), בתלפיות, בכניסה לעיר,ב גבעת שאול, ועוד. כמו כן הלכו והתחזקו מרכזי המסחר של האוכלוסייה החרדית באזור גאולה ואזורי המסחר של האוכלוסייה הערבית באזור שער שכם.
גם פריסת מוקדי התעסוקה האחרים השתנתה במהלך תקופה זו. מאזור גבעת שאול ותלפיות יצאו התעשיות עתירות השטח ובמקומם נכנסו תפקודים מסחריים של משרדים וחנויות. תעשיות אלו יצאו אל מחוץ לירושלים למישור אדומים, אזור בית שמש ולאזור התעשייה עטרות. אזור התעשייה של רוממה משתנה והופך לאזור מגורים עבור האוכלוסייה החרדית. לעומת זאת התפתחו אזורי תעסוקה חדשים בהר חוצבים ומנחת עבור תעשיות עתירות ידע וטכנולוגיה עילית שאינם צורכים שטח רב, אולם עדיין חסרים שטחים רבים עבור תעשייה זו.
על פי התחזיות בשנת 2030 יתווספו בעיר קרוב ל- 120,000 מקומות עבודה, במטרה לספק את הביקוש הנובע מהגידול הצפוי באוכלוסיית העיר וכניסת מועסקים חדשים מהמגזר החרדי ושל נשים מהמגזר הערבי למעגל התעסוקה.
כתוצאה מכך יפותחו ו/או יורחבו שטחי תעסוקה בעיר באזור הכניסה לעיר, מסביב למרכז הרפואי "הדסה" בעין-כרם, בצומת אורה, מנחת, צומת בייט ועוד. אזור התעשייה בתלפיות צפוי לשנות פניו ולהפוך לאזור לתעשיות מתקדמות ומשרדים. במקביל, בשל התחרות הקשה על שטחי קרקע, התעשיות המסורתיות – צרכני השטח הרב – ימשיכו לעזוב את העיר אל עבר הפריפריה בעטרות, מטע"ם מעלה אדומים, מישור אדומים ואזור הר טוב - בית שמש.
בעיר ימשיכו ויהיו 3 מרכזי מסחר עיקריים: הראשי שישתרע לאורך רחוב יפו בין העיר העתיקה לבין הכניסה לעיר, השני לאוכלוסיה החרדית – באזור גאולה, והשלישי ליד שער שכם עבור האוכלוסייה הערבית. בנוסף, יהיו מספר מרכזי משנה במנחת, תלפיות, גבעת שאול, צומת אורה ועוד.

חנייה:

חלק נכבד מהפעילויות המסחריות בעיר מתבצעות במרכז העיר (מע"ר), בו עובדים כ- 25% מכלל המועסקים בעיר. מספר מקומות החנייה במע"ר גדל מאז שנת 1987 מ- 8,300 מקומות ל- 11,500 כיום. קיבולת כבישי הגישה למרכז העיר היא מוגבלת. מספר מקומות החנייה במגרשי חנייה ולאורך הכבישים הוא מוגבל ובלתי ניתן לשינוי. משום כך מופנה מאמץ לקידום פרויקט הרכבת הקלה וקווי האוטובוס המהירים, אשר ישרתו את המעוניינים להגיע למרכז העיר.